סטטוסים מצייצים, גרסת המשרד

האם כדאי לאשר עמיתים מהעבודה כחברים בפייסבוק? פריצת הגבולות הזו תקדם אתכם או שאולי תפגע בכם? היתרונות והחסרונות לשאלה שמעסיקה את כולנו, כל יום, כל היום, בכתבה.

אם אתה לא שם, אתה לא קיים

כולם חברים בפייסבוק. זו עובדה. הרשת החברתית קושרת אותנו למשפחה, חברים ודמויות מעברינו המפוקפק. אנו משתפים, מלייקקים וחולקים כל רגע נתון בחייהם ומחשבה החולפת במוחם.

היה זה רק עניין של זמן עד שיתחילו לזרום גם בקשות חברות מעמיתים בעבודה, מכרים מהמשרד ואפילו משליח הסנדביצ'ים (יש! עוד ניקוב אחד ומקבלים סנדביץ' חינם!). למעשה, אחד הסימנים שהתקבלתם לקליקה המשרדית היא מספר הצעות החברות שתקבלו בפייסבוק.

היתרונות של החיבור ברורים: יוצרים חברויות, שוברים מחסומים, מטפחים בדיחות פנימיות, מכירים לעומק ונשארים מעודכנים ברכילות החמה. היתרונות יתנו לכם את הפוש החברתי לו אתם זקוקים, ולעזור לחשוף צדדים חדשים באישיותכם.

עם זאת, והנה זה מגיע, החיבור ופריצת הגבולות מביאים אתם מספר דילמות, או מוקשים, אליהם יש להתייחס, כשכל אחד מהם וכולם יחד עלולים לגרום לכם להתחרט על הרגע בו לחצתם "אשר בקשת חברות". הנה הם לפניכם.

החיסרון ה-1: זמינות יתר

חיבור לאנשי המשרד מחוץ למסגרת העבודה מקרב לבבות ועם זאת, הופך אתכם לזמינים בכל יום ובכל שעה, כך שתשכחו מהניסיון לתרץ "היינו עסוקים ולא יכולנו לענות".

כשפייסבוק מיידעת את עמיתכם מתי התחברתם אילו הודעות קראתם ומאילו שכחתם – לא תוכלו להתעלם או להיעלם.

חלקה השני של צרה זו הוא הדחף להישאר מחוברים. הרי לא תוכלו לראות שהתקבלה הודעה חדשה מבלי להגיב, ואם הבוס יעלה סטאטוס חדש מיד תרגישו צורך ללייקק, לא?

הזמינות עלולה לטשטש את הגבולות בין שעות העבודה לזמן הפרטי, וגם אם בתחילה תרגישו פופולאריים ו"בעניינים" עד מהרה תגלו שחוסר היכולת להתנתק, בעיקר לאחר יום קשה במשרד, היא בעיה אמיתית.

woman-907

החיסרון ה-2: חשיפת יתר

התמונות המביכות מהטיול המשפחתי, הנשיקה הלוהטת עם החבר או צילום של הפיג'מה המזעזעת שלכם. קחו בחשבון שמעתה הכל יהיה גלוי וחשוף וכ-ו-ל-ם יוכלו לראות.

גם אם אתם מרגישים מאוד בטוחים בעצמכם ואין לכם בעיה עם חשיפה אישית, ישנן תמונות ודעות שמוטב להשאיר לעצמכם. במילים אחרות: כפי שאינכם מעוניינים לראות את חנה ממחלקת שכר בביקיני, היא תעדיף שתצניעו את תמונתכם מחוררים פירסינג חדש.

החשיפה עלולה גם להרוס את הרושם שאתם מנסים ליצור במשרד, וגרוע מכך, לצייר אתכם באור רע. לדוגמא: פרסום דעות פוליטיות עלול לעורר אנטגוניזם, התבטאות כנגד אישי ציבור עלולה לעורר מריבה, וחסר לכם שתעזו להעלות תמונה של סטייק בפיד של החברים הצמחוניים.

החיסרון ה -3: אין מקום להתלונן על היום הקשה בעבודה

הפייסבוק החליף את ספת הפסיכולוג והיום כולנו מנהלים את רגשותינו בוול. מה הפריע לנו, מי הפריע לנו ואת מי ממש לא בא לנו לראות מחר בבוקר. כשהבוסים, העמיתים, הלקוחות ואפילו המתחרים נמצאים אצלכם בפייסבוק, כבר לא נותר מקום לפורקן.

גם אם הבוס סחבק לגמרי והחברים בעבודה ממש חמודים, לא כדאי להתבטא, גם לא במרומז, כנגד ההתנהלות במשרד. מה שאומר שאת הרגשות תשמרו לעצמכם. ואיך זה מסתדר עם פייסבוק? הו, שאלה מצוינת.

החיסרון ה-4: קרקע פורייה לבושות

כל אחד מאתנו פרסם לפחות סטטוס אחד מביך ביותר בחייו. עכשיו דמיינו שאת הסטטוס הזה רואים כל החברים מהמשרד… סטטוס על פרידה כואבת, מריבה עם ההורים או גרוע מזה: סטטוס שנכתב מתוך שכרות ועייפות. זוועה.

קחו בחשבון שגם כשאתם כבר תעברו הלאה הסטטוס יחיה לנצח, כך שתצפו לשאלות מביכות במשרד לפחות בשבוע – שבועיים שלאחר פרסום הסטטוס.

עניין נוסף הוא בלבול בשליחת ההודעות. תמונה מביכה שנשלחת לבוס, הודעה זועמת שנשלחת למתחרה או סטטוס מתחנף שנשלח לאדם הלא נכון. אתם לא רוצים להיות שם כשזה יקרה, וזה יקרה.

טעויות מתרחשות בפייסבוק בוקר וערב, וגם אם תשמרו על ערנות שיא, מתישהו תתבטאו באופן שאינו הולם וההודעה תגיע ליעד הלא רצוי.

friends-907

אז, לאשר חברות או לא?

תוכלו לנקוט בשיטה הקשוחה ולהודיע שאינכם מערבבים בין עבודה לחיים הפרטיים, שזו אופציה טובה. היא אומנם תזכה אתכם במבטים נעלבים אבל זהו מחיר נמוך שתתבקשו לשלם בעבור פרטיות ושקט.

מצד שני, תוכלו לאשר את החברות ומעתה ועד עולם להיזהר במה שאתם כותבים ומפרסמים. כפי שאתם רואים, הנטייה שלנו די ברורה (איפה האובייקטיביות העיתונאית, איפה?) אך לרוב לא ניתן לחמוק מחברויות אלה, והן נוצרות מאליהן. הטיפ שלנו: תזרמו. אם יהיה רע תמיד תוכלו לרענן את הגדרות הפרטיות.

דרכים נוספות לאחד את החברים במשרד ביום גיבוש – כאן.

מאת: ענבל ראוכורגר, אתר הספקים

שתפו עם החברים שלכםShare on Facebook
Facebook
Share on LinkedIn
Linkedin
Tweet about this on Twitter
Twitter
Email this to someone
email
Print this page
Print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *